top of page
סיפורו של חפץ

הפריט שבו בחרתי היא תמונה של אבי בזמן מלחמה בצבא.

אבא שלי, מיקי, היה לוחם קרבי בחטיבת גולני.

התמונה צולמה בזמן האינתיפאדה הראשונה שהתרחשה בשנת 1987.

אבי מספר: זו הייתה תקופה שבה הפלסטינאים התקוממו לראשונה ופרצו התפרעויות בשטחים ונאלצנו להשליט סדר מול המון אזרחי שהתפרע והשליך אבנים לעבר החיילים, ובכך נפגעו חיילים ואזרחים.

בתחילת האירועים, באחת מהסמטאות בשכם כמעט נהרגתי מאבן גדולה שמישהו זרק לעברי.

לראשונה, צה"ל ואנחנו כחיילים נאלצנו להתמודד מול אוכלוסייה אזרחית, ולא מול צבא לוחם.

דבר זה לעיתים יצר סיטואציות קשות ולא נעימות כגון הפעלת נשק חם כנגד אוכלוסייה אזרחית מתפרעת, וביניהם גם קטינים. הקונפליקט שבו התמודדתי היה מצד אחד לבצע הוראות על מנת להסדיר את הסדר על כנו, ומצד שני, אולי לפגוע בחפים מפשע. שר הביטחון שהיה באותה 

 

תקופה, יצחק רבין ז"ל, אף דגל במדיניות אגרסיבית "לשבור להם את העצמות" על מנת לדכא התפרעות זו. אולם בדיעבד, מסתבר שמאז היו מספר אינתיפאדות, והפתרון עם הסכסוך הפלסטינאי טרם הסתיים....

התמונה הזאת צולמה על ידי הוריי שבאו לבקר אותי באחת השבתות שבהן נשארתי בבסיס בתקופה מתוחה זו שבה לא יכולנו להשתחרר הביתה מפאת המצב הביטחוני ששרר בתקופה זו.

הוריי, ובעיקר אימי היו בחרדה גדולה מאחר ולא יכולתי ליצור איתם קשר לתקופות ארוכות.

--

האינתיפאדה הייתה תופעה ספונטנית בחלקה; לאחר שהחלה, ניסה אש"ף לטעון כי הוא ארגן אותה, אולם היסטוריונים רואים בטענה זו ניסיון שלאחר-המעשה להציג יותר שליטה והשפעה בשטח ממה שהיו לאש"ף בפועל. הערכות במנהל האזרחי גרסו, כי רבים ממשוחררי עסקת ג'יבריל הקימו תאים מקומיים של התארגנויות עממיות, שהיוו ציר מרכזי באינתיפאדה זו. - על פי ויקיפדיה.

bottom of page